​על מקורביזם (Cronyism) והון-שלטון

לחברות, לאנשי עסקים וליזמים בתחומים תחרותיים ישנם כמה דרכים להתמודד עם תחרות עסקית
img02

לחברות, לאנשי עסקים וליזמים בתחומים תחרותיים ישנם כמה דרכים להתמודד עם תחרות עסקית. דרך אחת היא דרך שיפור המוצר/שירות והצעת איזשהו ערך מוסף ללקוחות. דרך אחרת היא לחפש דרכי התייעלות חדשות ולהוזיל את השירות ללקוח.

אולם ישנה דרך נוספת, ולהבדיל מהדרכים שהוזכרו לעיל – היא אינה משפרת את חייהם של לקוחות המוצר/שירות. במקום להציע איזשהו שיפור (בין אם באיכות המוצר או המחיר) ללקוחותיהן, ולגרום להם באופן וולונטרי להעדיף אותן מהמתחרים, בוחרות אותן חברות באמצעות קשריהן עם בעלי כוח ושררה – בין אם אלו המחוקקים, או פקידי רגולציה – להגביל את יכולת הבחירה של הציבור הרחב. 'הם לא רוצים להיות לקוחותינו? לא חשוב, אנו נכריח אותם "לרצות" לצרוך את מוצרינו'.

מה שהופך את הסיפור לציני במיוחד, היא העובדה כי כל הצדדים לתרמית יודעים כי אם היא תוגש לציבור ללא מעטפת שיווקית מתוחכמת, הציבור יידחה אותה בשאט נפש. על כן, כאשר תכנית הכפייה התורנית מוגשת לציבור היא תמיד תלווה באמתלות "חברתיות" ודאגה ל"אזרח הפשוט".

כך, במקרה של שלי יחימוביץ שכדי לגונן על קבוצת לחץ (עובדי מפעל המלט "נשר") מציעה  לנו "לא להסתכל דרך עיני הצרכן" – אפילו לא אם הדירה שבה אנו מעוניינים תתייקר ב-20,000 דולר. כך גם נמנעת מאזרחי ישראל האפשרות להינות מהשירות החדשני של חברת אובר (Uber), וזאת בשל קבוצת הלחץ של בעלי "המספר הירוק" (רשיון להפעלת מונית): "שר התחבורה ישראל כץ ושר האוצר משה כחלון לא מאשרים לאפליקציית הזמנת הנסיעות אובר להפעיל בישראל את שירות UberX, שמאפשר לבעלי רכבים פרטיים להסיע נוסעים בתשלום בגלל לחצים שמפעילים בעלי המוניות."

סיפורים דומים ישנם למכביר, רבים זוכרים את סיפור האפודים הזוהרים אשר הוכנסו לשימוש כחובה, בחקיקה. בציבור הרחב החוק מזוהה עם חבר הכנסת גלעד ארדן | Gilad Erdan, אלא שבין מסדרונות הכנסת מוכרת ההצעה כ"חוק M3" והיא רשומה דווקא על שם חברת הלובינג "גלעד - יחסי ממשל ולובינג". חברת הלובינג עצמה מנתחת באתר את הצעת החוק כ"מקרה מבחן" וחושפת כי הלקוחה שלה, "M3" העולמית - המייצרת בין השאר אפודים זוהרים - ביקשה "לסדר לה" חקיקה שתכפה עלינו לרכוש אפודים כאלה, כמו בחו"ל. במקביל, החוק גם הצריך "תקן אירופאי" ובכך מנע כניסתם של יצרני אפודים אחרים, והבטיח את הרווח המקסימלי לחברת "M3".

וכך אנו גם רואים בתוך סיפור חקיקת השקיות את הידיעה הבאה: "מפעל רב סל טכנולוגיות 2014 בע"מ באלון תבור מתרחב - בעקבות כוונתו של שר הגנת הסביבה אבי גבאי להשלים את חקיקת חוק שקיות הפלסטיק הצפי שמחזור הייצור של המפעל יגדל..." ואם לא די בכך, בכתבה נוספת, פונה אבירם פרוסט, מבעלי חברת "רב סל" ומבקש הגנה מייבוא – כלומר, לא רק להכריח את הישראלים להשתמש בשקיות רב פעמיות, אלא למנוע מהם את האפשרות לרכוש שקיות זולות יותר מיובאות מחו"ל. אבירם פרוסט: ״אני חושב שצריך להעלות את מחיר המכס כדי להקשות על היבואנים. אני פונה אל הממשלה – לחסום את היבוא מסין. אנחנו ישראלים גאים, שמעסיקים עובדים ונותנים פרנסה ל- 20 עובדים ישירים..."

באחד הפוסטים המוקדמים שלנו פרופ' ברנאן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון הסביר מדוע הנסיון לפתור את בעיית המקורביזם (הון-שלטון) באמצעות הגברת כוחה של המדינה, לא רק שאינו עוזר אלא מחריף את הבעייה. אנו ממליצים מאוד למי שלא ראה.
http://tinyurl.com/zxe7kcx

אנשים רודפי-חירות וקפיטליסטיים אמיתיים מתנגדים למעורבותה של המדינה בכלכלה.

מקורות
לשלי לא אכפת אם הדירה תעלה לכם 20,000$$ יותר: פרוטוקול ועדת כספים מה-7.2.2007, עמ' 12. 
http://tinyurl.com/hw9e88f

השרים כץ וכחלון נגד אובר:
http://tinyurl.com/jeyzs2l

אפודים זוהרים:
http://tinyurl.com/gld6uyg

השקיות הרב פעמיות: 
השר גבאי מסייר במפעל רב סל
http://tinyurl.com/jgk33bv

אבירם פרוסט, מבעלי "רב סל" קורא לחסימת התחרות מסין:
http://agroisrael.co.il/?p=656

תגובות לכתבה:
הוספת תגובה:
כתבות קשורות