כיצד הרס התכנון המרכזי את הכלכלה הרומית?

כך נפלה האימפריה הגדולה בעולם לפני אלפיים שנה: מיסוי גבוה, פיקוח אגרסיבי ורגולציה נוקשה. מאמרו של פרופ' ריצ'ארד אבלינג מ-Citadel College שבדרום קרוליינה

מאמרו של ריצ'ארד אבלינג
תירגם: ליעם שטיין
פורסם באתר ערוץ 20
img02

ב-449 לפני הספירה, הממשלה הרומאית העבירה את "חוק 12 השולחנות", שהחיל רגולציה על הרבה מהמסחר, החברה, וחיי המשפחה. חלק מהחוקים האלו היו סבירים ועקביים עם כלכלה של חוזים ומסחר, אך אחרים הביאו לעונשים כבדים והקצו כוחות ופריבילגיות אכזריות לאנשים מסוימים. רגולציות אחרות קבעו את גובה הריבית המקסימלי על הלוואות בכ-8%. כמו כן, לממשלה הרומאית היה הרגל לוותר לעתים על כל הריביות החייבות בחברה, כלומר, הממשלה באופן חוקי שחררה בעלי חוב פרטיים מהצורך לשלם ריבית לנושים פרטיים.
 
הממשלה הרומאית גם הפעילה פיקוח מחירים על חיטה. במאה הרביעית לפני הספירה, הממשלה הרומאית הייתה קונה תבואה בתקופות של מחסור ומוכרת במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק. ב-58 לפני הספירה, התהליך שודרג – הממשלה התחילה לחלק תבואה בחינם לאזרחי רומא.
התוצאה הייתה בלתי-נמנעת: איכרים עזבו את אדמתם ונהרו לרומא. זה, כמובן, רק החריף את הבעיה מאחר ועם פחות איכרים בשטחים המקיפים את רומא פחות תבואה הייתה מגיעה לשווקים. ובנוסף, אדונים שחררו את עבדיהם לחופשי והטילו את הנטל של הזנתם בחינם על הממשלה הרומאית.
ב-45 לפני הספירה, יוליוס קיסר גילה שקרוב לשליש מהאזרחים הרומאים קיבלו את אספקת התבואה שלהם בחינם מהמדינה.
על מנת להתמודד עם המחיר הכלכלי של אספקות התבואה האלו, הממשלה הרומאית החליטה לערער את ערך המטבע, קרי, אינפלציה. קביעת מחיר לתבואה, מחסורים באספקה, בעיות תקציביות בממשלה הרומאית, ערעור מוניטרי וכתוצאה מכך אינפלציית מחירים היו אירועים מתמשכים לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה הרומאית.
 
הפרק הכי מפורסם בהיסטורית פיקוח המחירים של הרומאים היה בתקופת השלטון של הקיסר דיוקלטיאנוס(244-312 אחרי הספירה). הוא עלה לתקופת שלטונו ברומא בשנת 284 אחרי הספירה. כמעט מיד לאחר מכן, דיוקלטיאנוס התחיל להפעיל תכניות בזבוז ממשלתיות ענקיות ויקרות.
היה גידול מאסיבי בבזבוז הצבאי ובכוחות המזוינים, פרויקט בנייה ענק שהתחיל בצורת עיר בירה מתוכננת חדשה לאימפריה הרומאית באסיה הקטנה(כיום טורקיה) בעיר ניקומדיה, הרחבה גדולה בבירוקרטיה הרומאית, והשמת כוח עבודה בכפייה למטרה של השלמת הפרויקטים הציבוריים שלו.
כדי לממן את כל הפעילויות הממשלתיות האלו, דיוקלטיאנוס העלה מסים בכל מגזרי האוכלוסייה הרומית באופן דרמטי. אלו הביאו לתמריצים שליליים צפויים נגד עבודה, תפוקה, חסכון, והשקעה, אשר במשך זמן רב הוכרו בתור השלכות של מיסוי גבוה. תוצאה נוספת הייתה ירידה בכמות המסחר.
כאשר המיסוי כבר לא יכל להביא למספיק תקבולים כדי לממן את כל הפעילויות האלו, הקיסר החליט לערער את ערך המטבע. מטבעות זהב וכסף רודדו והופצו מחדש על ידי הממשלה בטענה שהערך המתכתי שלהם היה זהה למטבעות הקודמים. הממשלה העבירה חוקי הילך שהכריחו את כל נתיני האימפריה לקבל את המטבעות המעורערים בהתאם לערך הגבוה שהיה מוטבע על כל צד של המטבע.
התוצאה של זה הייתה גם כן בלתי-נמנעת. מכיוון שבמונחים של הזהב והכסף שהמטבעות עצמם הכילו מטבעות ההילך החוקי האלו היו בעלי ערך נמוך יותר, סוחרים קיבלו אותם רק בהנחה. כלומר, במהרה ערכם נשחק במשק. אנשים התחילו לאגור את כל מטבעות הזהב והכסף שעדיין הכילו כמויות יותר גדולות של מתכת יקרה והחלו להשתמש במטבעות המוחלשים במסחר במשק.
משמעות הדבר היא שכל מטבע מוחלש יכול רק לקנות כמות יותר קטנה של טובין בשוק ממקודם. במילים אחרות, היה צריך לתת יותר מהמטבעות המוחלשים האלו בתמורה לאותה כמות של טובין ממקודם. האינפלציה נהייתה יותר ויותר גרועה ככל שהקיסר הפיץ יותר ויותר מהמטבעות חסרי הערך האלו.
דיוקלטיאנוס גם החיל tax-in-kind (מיסוי בנכסים ולא בכסף), כלומר, הממשלה הרומאית לא קיבלה את הכסף חסר הערך של עצמה בתור תשלום על מסים. משום שמשלמי המסים הרומאים היו צריכים להשוות את חשבונות המסים שלהם לטובין ממשיים, הדבר שיתק לגמרי את האוכלוסייה כולה. כעת רבים היו מרותקים לאדמה או מקצוע מסוים, על מנת להבטיח שהם יוכלו לייצר את המוצרים שהממשלה דרשה בתור מס בזמן אספתו. מבנה כלכלי שנהיה בהדרגה יותר קשוח נכפה בתורו על כל הכלכלה הרומאית.
 
אבל הרע ביותר עוד לא הגיע. בשנת 301 אחרי הספירה, ההיטל המפורסם של דיוקלטיאנוס הועבר. הקיסר קיבע את מחירי הדגן, בשר הבקר, הביצים, הלבוש, ופריטים אחרים שנמכרו בשוק. הוא גם קיבע את המשכורות של אלו שהיו מועסקים בהפקת המוצרים האלו. העונש שנקבע על הפרת חוקי המחירים והשכר, מה שאומר, העונש לכל מי שנתפס מוכר את המוצרים הללו במחיר גבוה יותר ממה שנקבע, היה מוות.
כאשר דיוקלטיאנוס הבין שברגע שיוכרז על הפיקוח איכרים ויצרנים רבים יאבדו כל תמריץ להביא את המוצרים שלהם לשוק במחירים הרבה יותר נמוכים ממה שסוחרים מחשיבים מחירי שוק הוגנים, הוא גם קבע בהיטל שכל מי שיתפס "אוגר" טובין מהשוק יוענש בחומרה – הסחורה שלו תוחרם והוא יוצא להורג.
באיזורים היווניים של האימפריה הרומאית, ארכיאולוגים מצאו טבלאות מחיר המונות את המחירים שנקבעו על ידי הממשלה. הן מונות מעל 1,000 מחירים פרטניים וגבהי שכר קבועים בחוק, ומה היו המחיר והשכר המותרים לכל אחד מהמוצרים והעבודות.
רומאי מהתקופה הזאת בשם לקטאניוס כתב באותו זמן: "דיוקלטיאנוס אז שם לעצמו כמטרה להחיל פיקוח מחירים על כל מה שסחיר. דם רב נשפך על עדויות טריוויאליות וקלות, והאנשים לא הביאו יותר סחורה לשוק מאחר ולא יכלו לקבל עליהם מחיר הוגן יותר וזה העצים את המחסור כל כך הרבה שלבסוף אחרי שרבים מתו בגללו, החוק נדחק הצידה".
 
רונלד קנט, חוקר היסטוריה כלכלית של אותה תקופה סיכם את השלכות ההיטל של דיוקלטיאנוס באופן הבא: "הגבלות המחירים שהושלטו בהיטל לא זכו ליחס מהסוחרים למרות עונש המוות אשר נחקק למקרה של הפרת המגבלות. קונים אשר מצאו כי המחירים היו מעל המגבלה החוקית הקימו כנופיות והרסו את קניינם של הסוחרים, לעתים תוך הריגתם, למרות שאחרי הכל הסחורות היו בעלות ערך טריוויאלי. סוחרים אגרו את סחורותיהם למען היום בו המגבלות יוסרו, והמחסור לאחר מכן של סחורה הביא לעלייה אפילו יותר גדולה במחירים, כך שכל סחר שהיפר את מגבלות החוק בוצע בחשאיות"
ההשפעות הכלכליות היו כל כך הרסניות לכלכלה הרומאית ש-4 שנים אחרי החלת ההיטל דיוקלטיאנוס ירד מהכס בטוענת "בריאות ירודה" -ביטוי לשון צחה שלאורך ההיסטוריה סימל מצב בו אם מנהיג לא יוותר על הכס אחרים יסירו אותו, לעתים קרובות בהתנקשות. ולמרות שההיטל לעולם לא בוטל לגמרי, במהרה הפך למכתב חסר משמעות לאחר עזיבתו של דיוקלטיאנוס את הכס.
מיכאל איבנוביץ' רוסטובצף, היסטוריון מוביל בנושא הכלכלה הרומאית העתיקה, הציע את הסיכום הבא: "אותה מטרה מקודשת ולא מוסרית [מערכת פיקוח מחירים ושכר] נוסתה רבות בעבר לפניו [דיוקלטיאנוס] ורבות אחריו. כאמצעי זמני בזמן משבר יתכן ויש בזה שימוש כלשהו. כאמצעי כללי לאורך זמן, אין ספק שזה מביא לפגע רב ולשפיכת דמים נוראית, ללא שום הקלה. דיוקלטיאנוס היה שותף לאמונה ההרסנית שהמדינה כל-יכולה, אמונה שתיאורטיקנים רבים כיום ממשיכים להיות שותפים לה ביחד איתו."
לבסוף, כמו שסיכם לודוויג פון מיזס, האימפריה הרומאית החלה להיחלש ולהירקב מכיוון שהאידאלים והאידאולוגיה שהיו הכרחיים להבטחת חברה חופשית היו חסרים: פילוסופיה של זכויות פרט ושווקים חופשיים. כך מיזס סיים את הרהוריו על תרבויות העולם העתיק:
"הציביליזציה האדירה של העבר נעלמה בגלל שלא התאימה את מערכת המוסר והחוק שלה לצרכים של כלכלת שוק. סדר חברתי נועד לכישלון אם הפעולות הנדרשות לתפקודו נדחות על ידי הסטנדרטים המוסריים, מוכרזות בלתי חוקיות על ידי חוקי המדינה, ונרדפות כפליליות על ידי בתי המשפט והמשטרה. האימפריה הרומאית התפוררה לאבק בגלל שרוח הליברליזם הקלאסי והתעשייה החופשית הייתה חסרה בה. מדיניות ההתערבות והעיקרון העוקב לה, עיקרון הפיהרר, מוטטו את האימפריה הגדולה כמו שתמיד בהכרח יפוררו כל ישות חברתית".

תגובות לכתבה:
הוספת תגובה: